מאחורי הבית כנסת הגדול באלנבי ניתן למצוא פאב קטן שבעשור האחרון החליף מספר ידיים. היום הוא מזמין בעיקר אוהבי אלכוהול שעברו את גיל הארבעים, הוא עושה זאת בעזרת אוכל בולגרי מוזיקה בולגרית ובעלים בולגרי בשם יוסי.
אני מאד אוהב את האוכל הלא מחייב הן מבחינת מחיר והן בכמות, מעין טפאס בולגרי. בזמנו כשהם פתחו את המקום היו רק בירות מיינסטרים ואפילו לא היתה גינס ואחת ההערות שלי היתה למה אין גינס. אחרי חודשיים שהגעתי היתה גינס ואפילו לא רעה ולפתע היום החבית נעלמה ולקחה עימה את הברז. מה קרה? שאלתי, וההסבר היחיד היה שמכיוון שהם התחילו לעבוד עם טמפו הם לא יכולים להחזיק גינס. אני חושב שהתשובה הנכונה יותר היתה אמורה להיות שזה פשוט פחות רווחי יחסית למכבי מחבית או לחילופין בשביל קהל הלקוחות שלנו מספיק גולדסטאר.
הסיור את האמת היה הברמן שהיה מרוכז בשתי תיירות אמריקאיות ונתן לנו חוסר יחס עם עודף של הרמת גבות וחוסר רצון לשרת – חבל.
עד אז השישקו היה מקום מבטחים לאוכל ובירה ובמפגש השביעי שלי עם המקום הוא הפך ל "אתה זוכר את השישקו ההוא שפעם היינו הולכים אליו?"
אני מעריך שעוד אתן לו צ'אנס, אבל אם הזכרון שלו יבחין בברמן בפנים פשוט נמשיך הלאה, חבל לנו לבזבז ערב.
בשורה התחתונה – הדרדרות פתאומית עם ציפיות לשיפור בגזרה של ההוא שמאחורי הבר
בקר אותי 